הסיור הודרך והובל (ובעניין רב, יש לציין) ע"י חבר  קיבוץ "שדה אליהו"  בשם רון שלכת ובחסות מדריכנו היקר עודד בר שלום, המלווה אותנו מזה כשנה בקורס להכרת הנושא האקולוגי.

   [U1] 

את הסיור פתחנו בסמוך לבריכת הדגים המקומית, אשר הוסבה גם לאטרקצייה של חובבי צפרות. בעצם לקחו ענף חקלאי וניצלו גם תוצר נלווה שלו – הציפרים שבאות גם הן "לדוג", ע"י הקמת גישה
נוחה ופינת חמד של סככת צל וספסלים, מוסיפים גוון סביבתי למהות חקלאית – כלכלית גרידא ומה שהוא לכאורה מפגע לבריכות – הציפורים.

זוהי תחנת תצפית צפרות מוכרת, שאליה מגיעות קבוצות.

 

מ"הר הזבל" המשכנו ופגשנו בשדה האורגני את מריו האגדי, שהוא ממייסדי החקלאות האורגנית בארץ.

 

[U1] 

מדובר באיש צנוע וחייכן – "האורים והתומים" בסוגיית החקלאות האורגנית בישראל, אשר מגלם בקרבו אוצר בלום של ידע בכל הקשור לחקלאות האורגנית ותורם את ידיעותיו בנדיבות רבה לכל החפץ. בין השאר, הוא הכניס לפעולה, גידל ושיווק את התנשמות בלוחמה הביולוגית נגד מכרסמים וסיכם את דבריו באמירה:

"הכול עניין של כיוון מחשבה וכל מקרה ומקום דורשים התייחסות לגופו של עניין".

מה שנקרא: Say no more... וכל מילה מיותרת

 

 

[U1] 

נקודת הציון הבאה: כרם הרימונים האורגני.

הכרם מכוסה רשת כנגד המזיקים, מאפשרים לעשבייה לצמח בין העצים ותלויים בו בקבוקי שתייה מפלסטיק - שנועדו להברחת התנים מפגיעה בצנרת ההשקייה.

אנקדוטה: ארנבות הבר אינן מזיקות לרימונים, אולם במנוסתם מטורפים הן כירסמו חורים ברשתות ולכן הקימו עבורם כניסות מיוחדות (מתעלות  מזגנים) והבעיה נפתרה – לרווחת כל הצדדים!

עוד קצת על החקלאות אורגנית:

ý   שואפת ליצירת איזון אקולוגי - בניגוד לחקלאות המודרנית שדורשת  מיידיות ו-100% תפוקה ולכן פועלת למזעור מזיקים ולא למיגורם.

ý   נעזרת בהדברה ביולוגית ואמצעים טכניים פשוטים (כגון בקבוקי הפלסטיק, רשתות ועוד), כדי לאפשר גם המשך קיומם של אורגניזמים שנוכחותם חשובה להגברת פריון האדמה והיבול ואשר נכחדים בנוכחות שימוש בהדברהה קונבנציונאלית.

ý   המנטרה: צריך רק לפקוח את העיניים, להתבונן ולמצוא את הפתרונות המקומיים.

450 משקים אורגניים כיום בישראל

 

עברנו דרך גני הילדים, שם נסערנו לגלות לראות כי אין גדרות / גדרות נמוכות בלבד - לעומת תהליך הגידור המפלצתי הנערך במחוזותינו.

 

ראינו פרוייקט של ספסל ממיחזור והתוודענו לכך שמדובר בתהליך ארוך של בניייה, הטומן בחובו כשנתיים של תכנון ואיסוף זבל (בקיצור, אין קיצורי דרך!)

 

 

ביקרנו דגם מייצג של אזור הפרדה ואיסוף פסולת: בקבוקי זכוכית, פלסטיק, נייר (שעובר ברובו ל"הר הזבל"), קומפוסט ("קומפוסטר שכונתי) ומוצרי אלקטרוניקה  – לצד פח לפסולת

התוודענו לסוגיית הריחוק, ובעקבות כך – הצורך ליצור מרכזי אחסון לפסולת לתיווך  עד לאיסוף החיצוני

 

לסיכומו של דבר גילינו ש:

ý   "הכול קם ונופל על משוגעים לדבר" ולכן, למען פעילות סדירה ולאורך זמן  מן הדין,  שהפעילות תהיה מעוגנת בהנהגה מקומית ואזורית תומכת.

ý   כדי לקבל גושפנקא ממוסדות הקיבוץ וחברי הקהילה, נדרשת עבודת הסברה ושיווק (בדפי המידע, סרטונים בערוץ המקומי ועוד).

ý   למען שינוי הרגלים יש לבנות תהליך ולהתחיל מהדברים הפשוטים, כגון הפרדת פסולת ושתהיה פסולת קונבנציונאלית יותר (נייר ובקבוקים).

ý   נעשה ניסיון להפרדת פסולת בחדר האוכל. הוא הוכתר בהצלחה מבחינת היענות הציבור (שעדיין "מחסלים בעצמם את מגש הארוחה למכונת הכלים), אולם נתקע בשל בעיות טכניות אחרות.