שנת בר המצווה יצאה לדרך ואנו גאים לשתף ולעדכן  את חברי קהילתנו בנעשה. משימתנו הראשונה הוכתרה בהצלחה:

טקס פתיחת שנת בר המצווה ב"אבו נידה"/ 24/12/2009

ההורים החליטו על טקס פתיחת השנה כהפתעה לילדים. לאחר הכנות מרובות הגיע המועד המדובר וכך היה:

הילדים הגיעו לפעולה רגילה, בה הם נתבקשו לכתוב את ציפיותיהם האישיות והקבוצתיות משנת בר המצווה על פתקים אותם הניחו בארגז עץ ואז... בעיניים מכוסות  הם הובלו ע"י בני הנעורים, לעגלה מקורה הרתומה לטרקטור התאילנדים, עם הנהג דורון גור ("דוגי" - אבא של טל) ועשו דרכם לעבר "אבו נידה" (מבנה סורי נטוש באזור המטעים), שם חיכינו ההורים בהתרגשות רבה נרות דלוקים ומנגינת "רוקי" (יחד עם חיבוקים ונישוקים), קיבלו את פני ילדינו אחוזי ההפתעה. בהנחיית איילת שמש (אמא של זיו) נשלחו עם אתי חפירה להטמין את ארגז פתקי הציפיות, עם הבטחה לפתוח אותו שוב בסיום השנה.

 

בזכות האיטום ותנור העצים המקצועי שהכין במקום דני גנון (אבא של ניר), המשכנו במבנה המחומם (!). בשם ההורים ברך יהודה לוי (אבא של רותם), לירון שמש ומתן וולמן ברכו בשם בני הנעורים. איילת שמש יחד עם יונית שנקר (אמא של שיר) שרו בדואט מרגש, שיר פרי עטה של איילת ללחן של "קרנבל בנח"ל", בליווי הגיטרה של האחד והיחיד, הלא הוא ענבר דביש. משה רבנו, שאותו גילם בכישרון רב דור (ה) מלך היקר (אין עליך דורקה!) עלה ונתן את נאומו המרשים ואז הגיע החלק העיקרי למענו התכנסנו: מעמד התחייבות בני המצווה. 

הילדים התחייבו לכל הדברות שהוקראו בפניהם ע"י חנצי (המד"בית), עלו כל אחד ואחת בתורו/ה, חתמו וקיבלו מתנה: סווטשירט חגיגי עם הלוגו האישי של כיתת "ערמון" - במימון "דני ודרור – דרך הברזל". הלוגו עוצב במתנה במיוחד עבורנו ע"י המעצבת קרן סייג (דודתה של טל).

מן הסתם, קינחנו בתה מהביל מהמדורה ובמטעמים מעשה ידי ההורים, בתוספת העוגה המעוצבת מבית היוצר של האב הגאה – יהודה לוי.

 

תודתנו הגדולה נתונה לכל אלו, שנתנו והשקיעו ממיטב יכולותיהם ומרצם למען הצלחת האירוע:

ולדימיר הבלתי נלאה (!) שעל ההגברה.

שילה, שלאורך כל האירוע (לצד חבורת הצלמים המרוגשים מקרב ההורים) תיעדה אותנו.

בני הנעורים, ששיתפו פעולה (זה לא מובן מאליו!).

וכמובן לכל ההורים הנפלאים שנרתמו להכנות ובמיוחד הצוות המארגן - שלומי אברהם, אפרת לוי, מרב עטיה גולן, שורי גנון ואיילת שמש והבעלים/אבות דני גנון ויהודה לוי.

מקווים שלא פספסנו מישהו בתודות...!

מי ייתן ונמשיך בעשייה קהילתית זו לאורך כל השנה!