פרפר זנב הסנונית, שייך לפרפרי היום, למשפחת הצבעוניים. זהו אחד מהיפים והבולטים מבין פרפרי היום בישראל.

הפרפר ניזון מצוף שהוא יונק מתוך פרחים, כמו הורבנה הארגנטינית שצבעה סגול, צבע, המושך ביותר את מיני הפרפרים.

את הביצים מטילה הנקבה על גבי צמחים שנאכלים ע"י הזחלים, בעיקר צמח הפיגם וצמחים נוספים ממשפחת הפיגמיים וממשפחת הסוככיים כמו השומר.  

צבע הביצים ירוק-שקוף ואחר כך שחור. הזחלים הבוקעים מהביצים צבעם כמעט שחור והוא משתנה עם גדילת הזחל. בתמונה זחל צעיר מאד בצבע אדום-שחור וזחל בוגר, זמן מועט לפני התגלמותו, בצבע ירוק ועל פרקי גופו נמשך פס רוחבי שחור המופסק ע"י כתמים אדומים. צבעים אלה הם צבעי אזהרה לאוכלי זחלים למיניהם. כאשר חש הזחל מאוים, הוא שולף מן החזה הקדמי בלוטת ריח בצבע כתום שצורתה כמזלג, המפרישה חומר ריח דוחה.

עד 5 דורות של פרפרים אלה יכולים להתפתח במהלך האביב ועד סוף הסתיו. יש לשער, שזחלים אלה, הגדלים בסוף אוקטובר, יתגלמו והגולם יישאר ב"שינה" עד לאביב הבא – לילה טוב.

 

 

המלה "חכליל" – אדמדם, מתארת את צבע העל-שת (החלק העליון של זנב).

החכלילית חולפת בחודשים אלה בארצנו בדרכה – מעופה מאירופה וצפון אסיה אל אפריקה.

הציפור ניזונה, בעיקר, מחיפושיות, זחלים, זבובים ועכבישים.

 

את הנשר כולנו מכירים והוא מופיע במקורותינו כמלך העופות.

בגולן נעשים מאמצים גדולים ביותר לשמור על הנשרים, הנמצאים בסכנת הכחדה. במצוק הגדול של שמורת גמלא מקננים זוגות של נשרים, שמספרם הולך ופוחת מדי שנה.

בשמורת גמלא נמצא גם כלוב אקלום לנשרים צעירים הנמצאים בו עד להתבגרותם ותחנת האכלה בה מניחים פגרי בעלי חיים, ובתקופת גידול הצאצאים גם מפזרים עצמות קטנות מאד הנלקחות לגוזלים.

בתמונה נראים על רגלי הנשר תגי סימון, על גבו משדר ועל כנפו תג נוסף.

 

על רגל אחת – טבעת H05  צהובה – זוהי טבעת קוד.

על הרגל השנייה – טבעת אדומה. מוסתרת מתחתה טבעת מתכת עליה מוטבע מס' הזהות ומתחתה טבעת נוספת המתארת את מקום הטיבוע.

על הכנף – תג זיהוי של הנשר הנראה למרחוק.

כל הסימנים האלה מעידים שהנשר נלכד וסומן במלכודת בנגב ושרד לפחות 8 שנים, וזוהי התצפית הראשונה שלו בגולן.

 

התן הוא טורף ממשפחת הכלביים, כמו הכלב, הזאב והשועל. בעונת הרבייה חיים התנים בזוגות ובשאר השנה הם חיים במשפחות של צאצאים והורים. לעיתים, נוספים גם צעירים רווקים לזוג, למשפחה. בחודשים אלה, הם מתחילים בחיזור, הזדווגות ולאחר כחודשיים נולדים גורים במאורה או מסתור אחר. התנים הינם אוכלי כול: יונקים קטנים, פגרים, זוחלים, ירקות, פירות ועוד. את התנים אנחנו מרבים לשמוע בלילות. אז נשמעת (בד"כ) יללה של תן בודד, אליו מצטרפות יללות של תנים אחרים ממשפחתו ותנים שכנים. היללות הן גורם מזרז לפעילות של חיזור, קביעת טריטוריות וחיזוק מעמדות בין פרטים.